הצעת החוק למניעת הסתננות - שקרים ומציאות

מחר תדון ועדת הפנים של הכנסת בהצעת החוק הממשלתית "למניעת הסתננות". "כולם 'מסתנני עבודה'", אומרת הממשלה. "זוהי סכנה בטחונית", היא מזהירה. "הם מדרדרים את שוק העבודה", היא מקוננת. "אנחנו בסך הכל מתאימים את הדין להמלצות ארגון המדינות המפותחות", היא מצטדקת. "ישראל תישאר מחוייבת לאמנת הפליטים", היא מצהירה. האמנם?

ארגוני הסיוע למבקשי המקלט פרסמו הבוקר דו"ח, המונה את עשרת השקרים, שממשלת ישראל אינה מהססת למכור לציבור כדי לקדם את הצעת החוק המחפירה. תקציר הדו"ח במצגת הבאה:

שיחה בקו 2

א': שמעת שביבי נתניהו החליט לגרש את כל החמישים אלף עובדים זרים?
ב': ברוך השם! הגיע הזמן לגמור עם כל הרציחות והאונס והפשע.
א': אין, זה כבר לא ארץ ישראל. הכל זרים.
ב': לא ארץ ישראל.

ועדת סוד מוחלט בהחלט

מאת: ד"ר יובל לבנת, התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב

מאז שנת 2002 פועלת בישראל "הוועדה המייעצת לפליטים". הוועדה הוקמה מכוח נוהל של משרד המשפטים, אשר קבע כי הוועדה תייעץ לשר הפנים האם להעניק למבקש מקלט מעמד של פליט אם לאו. זאת בהתבסס, בין השאר, על המלצה של נציבות האו"ם לפליטים, אשר ראיינה את מבקש המקלט. הנוהל קבע גם את הרכב הוועדה: בראשה יעמוד "שופט בדימוס או משפטן בכיר שלא מקרב עובדי המדינה", וכחבריה ישמשו נציגים של משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד החוץ.

מעט מאוד ידוע לציבור הרחב, ואף לעוסקים בתחום הפליטים בישראל, על פעילות הוועדה. למרות שהנוהל קובע כי "הועדה תוכל לאפשר, במקרים מתאימים, גם נוכחות של נציגי גופים ציבוריים רלבנטיים (NGOs)", הרי שבפועל – למיטב הידיעה – מעולם לא הוזמן נציג של ארגון זכויות אדם לנכוח בישיבות הוועדה. סדר העלאת התיקים לדיון בוועדה אינו ברור, והוועדה אינה מודיעה למבקש מקלט מתי מועלה עניינו לדיון בפניה. היא אינה מאפשר למבקש המקלט או לעורך-דינו להופיע בפניה. היא מסרבת לחשוף את פרוטוקול הדיון בעניינם של האנשים בה היא דנה. לפחות במקרה אחד, התברר כי הוועדה נוהגת לאסוף מידע אודות הסכנה שנשקפת למבקש המקלט, מעבר לזה שהוצג בפניה על-ידי מבקש המקלט ועל-ידי הגורם המראיין, וזאת מבלי לאפשר למבקש המקלט או לבא-כוחו לעיין בחומר ולהגיב על האמור בו.

מתוך ניסיון להפיג במידת מה את הערפל האופף את פעילות הוועדה, הגיש המרכז לקידום פליטים אפריקאיים לפני יותר מחצי שנה בקשה לפי חוק חופש המידע, ובה נתבקש מידע סטטיסטי אודות מספר הישיבות אשר קיימה הוועדה בשנתיים האחרונות, מספר התיקים שהיא דנה בהם ופילוחים שונים של החלטות שיוצאות תחת ידיה. נציגת משרד הפנים בוועדה, אשר הטיפול בבקשה הועבר אליה, מתמהמהת משום מה, חודשים ארוכים, בטיפול בבקשה. החוק קובע שחובה על הרשות המנהלית להעביר את המידע תוך 30 יום? נו באמת, זה פרט שולי.

במשטר דמוקרטי, רשויות המדינה אמורות לפעול בשקיפות. הן גם אמורות להיות כפופות לחוק, ממש כמו אזרחי המדינה ותושביה. הוועדה המייעצת לפליטים מבקשת, משום מה, לפעול במחשכים. כך קרה, למשל, שבמשך יותר משנה פעלה הוועדה ללא יושב-ראש, ועד היום איננו יודעים כמה החלטות קיבלה הוועדה בהרכב חסר זה – החלטות אשר החוקיות שלהן מוטלת בספק. כך קורה שזהות חברי הוועדה אינה ידועה לציבור הרחב, אין לוועדה דף אינטרנט רשמי, ומעולם לא פורסמו נתונים סטטיסטיים אודות הטיפול של הוועדה בבקשות המקלט בישראל מאז שנת 2002 ועד היום. על הקשר העמוק בין הוועדה לבין משרד הפנים מעידה, אולי יותר מכל, התרבות הארגונית שלה. סירוב להעברת מידע המתבקש על פי חוק הוא רק תסמין אחד של תרבות זו.

גשמי ברכה שטפו את הדרום

כך מבשרת הכותרת באתר האינטרנט של עיתון "הארץ", ומצגת מרהיבה מביאה את המים השוצפים המציפים את הנגב. גשר ניצנה שקרס מזכיר מיד את מי שנמצאים לא רחוק, בקציעות, כלואים במחנה אוהלים. יש שם נשים, יש שם גברים, יש שם ילדות וילדים. הם מבקשים בישראל מקלט, ואיש אינו מתכוון לגרשם. הם נמצאים שם סתם, ללא כל הצדקה, מקדמים את גשמי הברכה.

Flash Mob נגד הצעת החוק למניעת הסתננות

מאת: רונה מורן, אמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל

אמנם חלפו חודשים ארוכים מאז הפעם האחרונה בה נשמעו קולות התנגדות בחברה הישראלית להצעת החוק למניעת הסתננות ולהשלכותיה, אולם דחיקתה של הצעת החוק מכותרות העיתונים ומסדר היום הציבורי אינה מעידה על כך שהסכנה הנשקפת ממנה חלפה. למעשה, מאז חודש יוני האחרון, עת החילה הכנסת דין רציפות על הצעת החוק ועד היום נותר המצב כשהיה. הצעת החוק עשויה לעלות בכל רגע על שולחן ועדת הפנים של הכנסת, ומשם קצרה תהיה הדרך לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

על המשמעות ההרסנית הטמונה בהצעת החוק דובר כבר רבות, מעל במת הבלוג הזה ובפורומים רבים ואחרים. סוגיות כגון: מניעת גישה להליך בקשת מקלט, עיגונו של נוהל "החזרה חמה" בחוק הישראלי, המאסר הממושך אשר צפוי לפליטים והמתקפה על פעילי ארגוני הסיוע וזכויות האדם העומדים לצדם, זכו לביקורת נוקבת. אולם דיון זה דעך לאיטו במהלך החודשים האחרונים, במיוחד מאז ביטולו של נוהל "חדרה-גדרה", הזכור לשמצה.

כל עוד מרחפת חרבה של הצעת החוק מעל ראשם של הפליטים, חשוב שהדיון אודות הצעת החוק ימשיך להתקיים, שלא נפקיר את הזירה הציבורית למסרים מאיימים ושקריים, דוגמת סלוגן: "מיליון המסתננים" וליוזמות מחרידות ואפלות כהצעה להקים מחנות עבודה בשטחי הנגב למבקשי מקלט. חשוב שנמשיך להשמיע קול מחאה חזק וברור כנגד הצעת החוק.

ביום שישי, ה-8.1 בשעה 13:07 בדיוק, נקיים בכיכר דיזנגוף את אירוע הפלאש-מוב הראשון נגד הצעת החוק. על מנת לעורר מחדש את המחאה הציבורית בחרנו בקונספט חדש שלא זכה עד כה לשימוש נרחב במסגרת המאבקים הציבוריים בישראל. לאלו מאיתנו שמאסו בהפגנות מול משרד הביטחון, אלו שלא מסתפקים בחתימה על עצומות ולאלו שמחפשים דרך יצירתית יותר להביע את מחאתם, אנחנו רוצים להציג אקטיביזם מסוג אחר.

רוצים לדעת מה זה פלאש-מוב? איך משתתפים? ולככב בסרטון שיופץ לאחר האירוע? היכנסו ללינק והזמינו חברים.

הישרדות הפיליפינים. רחוקים מאוד מהגמר

תפורק יחידת עוז

מספיק ודי. הקמנו קבוצה בפייסבוק. מוזמנות להצטרף.

אירועי יום המהגר הבינלאומי 2009

מוקד סיוע לעובדים זרים * סינמטק תל-אביב
האגודה לזכויות האזרח בישראל * אמנסטי ישראל

אס"ף * אסקוואליטה * בני דארפור

כח לעובדים * מסיל"ה

העמותה לקידום פליטים אפריקאים * מע"ן

הקהילה הגנאית בישראל * קו לעובד

רופאים לזכויות אדם * Israeli Children

מזמינים לחגוג את

יום המהגר הבינלאומי

סרטים, פסטיבל מזון, הפעלות לילדים, דוכני מידע
סינמטק תל-אביב, שבת 26.12.2009 החל משעה 15:30

יום המהגר הבינלאומי נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות עבודה למדינות בהן הם שוהים, ולטפח קשרי תרבות הדדיים. זו השנה התשיעית שארגוני זכויות האדם וסינמטק תל-אביב יוזמים אירוע תרבותי לציון יום זה. האירוע יכלול סרטים העוסקים במהגרי עבודה ובפליטים, דיונים על מדיניות ההגירה, פסטיבל מזון בינלאומי שהוכן על-ידי נציגים של קהילות מהגרים בתל-אביב ותחנות הפעלה לילדים. האירוע בתל-אביב הוא אחד מסדרת אירועים תרבותיים שונים אשר יתקיימו ברחבי העולם.

לתכנית הקליקו על התמונה שמימין.

יאללה, ביי

מה עושה בית המשפט העליון, כשמתברר לו שלמדינה אין שום כוונה לקיים את פסיקתו? מרים ידיים.

בחודש יולי 2008 הוגשה בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, על מנת שבג"ץ יכפה על המדינה – על משרד הפנים ועל משרד התמ"ת – לקיים את פסק דינו, שקבע שהסדר הכבילה של מהגרי עבודה למעסיקיהם הינו "מעין עבדות בגרסה מודרנית", ולכן אסור. בית המשפט הורה למדינה לגבש הסדרי העסקה חדשים.

מראשית הליך הביזיון הלאתה המדינה בתיאור ההסדרים שאמורים היו לפתור את בעיית הכבילה. בחודש נובמבר 2008 קיבל בית המשפט את עמדת הארגונים העותרים, וקבע שהמדינה מבזה את פסק הדין. בית המשפט מנה את הסדרי ההעסקה החדשים, שאמורים היו להיות מיושמים, והורה למדינה להודיע על מועד להוצאתם של ההסדרים לפועל. או אז חזרה בה המדינה, והודיעה שבעצם "אין כבילה", אף אם לא יוחלו ההסדרים החדשים.

ובית המשפט? הוא החליט שבקשת הבזיון הגיעה לסוף דרכה. זה לא יפה מה שהמדינה עשתה, אבל זה מורכב, יש כאן הרבה עניינים, אין לנו יותר מה לעשות, נקווה לטוב, דלתו של בית המשפט פתוחה לעתירות חדשות אם מתחשק לכם, קחו עשרת אלפים שקלים, ותודה שבאתם. שלום, שלום.

מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. תבואו, לא?

(להגדלה לחצו על התמונה או כאן. פרטים נוספים בבלוג המצעד)