יום חמישי, 20 ביוני 2013
יום חמישי, 22 באפריל 2010
בין האחד במאי לזכויות מהגרים ופליטים (או: איך אומרים פועלי כל הארצות התאחדו בטיגרינית?)
מאת: ניב מיכאלי
ביום שישי, 30 באפריל, עתיד להתקיים בתל-אביב אירוע לרגל האחד במאי. מאז 1890 האחד במאי מסמל את התאחדות אוכלוסיית העובדים ברחבי העולם על בסיס של סולידריות ושותפות גורל, החוצה גבולות של לאום, דת ומעמד משפטי. בשעות הצהריים יצעדו יחד יהודים, ערבים, סודנים, אריתריאים, פיליפינים וקולומביאנים. כולנו נצעד יחד כדי לומר פעם נוספת את הדברים שהיו אמורים להיות ברורים כבר מזמן: שלכל עובד, בין אם מדובר בעובד קבלן יהודי, העובד בחברת שמירה, ובין אם מדובר במהגר תאילנדי העובד בחקלאות, מגיעים תנאים אשר יבטיחו לו קיום בכבוד והגנה מפני ניצול; שהזיהום הסביבתי וההזנחה בדרום תל-אביב הורגים וגורמים חולי לכולנו, תושבים ותיקים כחדשים, בוכרים כניגרים; כי לכולנו יש זכות לקיים תא משפחתי בכבוד ובגאווה ובידיעה כי המחר בטוח ולא ארעי - לאמהות חד הוריות ולמשפחות המהגרים.
זוהי התאחדות על בסיס שאיפה ליצירת חברה טובה וצודקת יותר ומתוך הכרה בכך שחלק ניכר מהמאבקים הם משותפים לקבוצות השונות. הניצול של מהגרי העבודה איננו מאבקם שלהם בלבד ואף אינו סוגיה הומניסטית ואלטרואיסטית גרידא. הוא משפיע באופן ניכר גם על שכרם ותנאי העסקתם של העובדים הישראלים. אלו אותן חברות כוח אדם המספסרות במהגרי עבודה ומתעשרות ממדיניות הדלת המסתובבת, אשר חומסות גם את עובדיהן הישראלים, וזו אותה הממשלה אשר לא דואגת לאכוף את חוקי ההעסקה באופן אפקטיבי, לא עבור המהגרים ולא עבור הישראלים.
על כן, ב-30 באפריל מתאחדים ישראלים, מהגרים ופליטים כדי להתנגד להמשך הניצול והפגיעה בעובדים, יהיה מוצאם אשר יהיה.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 23:40
תוויות: אורחים בבלוג, אירועים, מהגרי עבודה, פליטים
יום ראשון, 16 באוגוסט 2009
מה אכפת לי מבנגלדשים בירדן?
מאת: ד"ר רועי וגנר, קו לעובד
על פי דו"ח של (National Labor Committee (NLC, ארגון זכויות עובדים אמריקאי, בגדים שנמכרים בישראל מיוצרים בתנאי ניצול ושיעבוד במפעל בבעלות ישראלית בירדן על ידי מהגרי עבודה מבנגלדש. העובדים סובלים מהחרמת דרכונים, ממגורים צפופים ומוכי פשפשים ללא חיבור למים, ממזון שמוגש חצי מבושל כשהוא עוד מדמם בפנים, מעיכובים בתשלום שכר, ומאי תשלום תוספת שכר על עבודה בחגים. עד חודש נובמבר 2008 הם סבלו גם מכפיית שעות נוספות ושבעה ימי עבודה בשבוע. כשהכה המשבר הכלכלי קוצצו השעות הנוספות, אבל מכסות התפוקה הועלו לרמה בלתי אפשרית.
לפי הדיווח של NLC, כאשר אחת העובדות התלוננה על המכסות הבלתי אפשרויות מנהל העבודה הכה אותה. העובדים הבנגלדשים זעמו, הפסיקו לעבוד, ודרשו את פיטורי המנהל המכה. הם פנו אפילו לבית המשפט, אבל זה אסר על השביתה וקנס את העובדים, משום שלא הכריזו על סכסוך עבודה ונתנו את ההתראה הנדרשת בחוק. המעסיקים הזמינו את המשטרה, וזו הפעילה אלימות, עצרה וגרשה שישה עובדים, ואילצה את שאר העובדים לחזור לעבודה. שישה עובדים נוספים נעצרו על ידי המשטרה הירדנית ומקום מעצרם לא ידוע - לא למשפחותיהם ולא לחבריהם. תשעה עובדים אחרים ירדו למחתרת מחשש שייעצרו ויגורשו גם הם.
בעלי המפעל הישראלים, משה כהן וז'ק בראון, מכחישים הכל מכל. הם מכחישים את הטענות לגבי תנאי העבודה, הם מכחישים שהמעצרים קשורים לסכסוך העבודה, הם מכחישים אפילו את מעט הטענות שבדו"ח שאושרו על ידי משרד העבודה הירדני. העובדה ש-NLC הוא ארגון ותיק ואמין, מרושת היטב ועם ניסיון עשיר בקרב עובדים בנגלדשים בירדן נדחית על הסף. העובדה שלשלטון הירדני יש אינטרס ישיר להגן על השקעות זרות דוגמת זו של משה וז'ק גם היא לא נחשבת (מדובר באזור סחר חופשי שמעוגן בהסכמים עם ארה"ב, שיעמדו בסכנה אם תיחשף שם הפרת זכויות עובדים שיטתית).
אבל למען האמת, הויכוח על העובדות בין NLC לבין בעלי המפעל איננו חשוב. הויכוח איננו חשוב משום שתנאי העסקה פוגעניים נפוצים בקרב ספקים רבים שמייצאים סחורה מהעולם השלישי למערב. חשוב כמובן לפתור את הבעיות הנקודתיות במפעל של ז'ק ומשה, אבל חשוב עוד יותר להביא לשינוי מערכתי.
במבט ראשון נדמה שהפתרון הוא להעביר את הייצור לישראל. אבל אם נדמה לכם שבישראל התנאים בהכרח טובים יותר, אני מזמין אתכם להעיף מבט בתנאי המגורים של עובדי חקלאות תאילנדים. ואם נדמה לכם שמערכת המשפט ואכיפת החוק הישראלית בהכרח טובה יותר, תתפלאו לגלות ששופט אסר על עובדת סיעוד להתפטר על אף שהורעבה, הוטרדה מינית, אולצה לעבוד בניקיון בית בנו של המעסיק ושולם לה שכר נמוך בהרבה מהמינימום החוקי. ואם נדמה לכם שהבעיה היא העסקת מהגרי עבודה, תתפלאו לגלות שגם עובדים אזרחי ישראל (בעיקר עובדי קבלן, ניקיון ושמירה) חשופים לאי תשלום שכר מינימום, לכפיית עבודה בשעות נוספות, לחיוב לעבוד גם כשיש להם אישור מחלה, לאילוץ לחתום על חוזים שמחייבים אותם בקנסות דרקוניים אם יתפטרו, ולהטרדה מינית, איומים ואלימות מצד מעסיקים.
היומרה "לנקות" את שוק העבודה מזרים ומייצור על ידי ספקים בחו"ל איננה פתרון אפשרי בשוק הגלובלי שאנחנו חיים בו, ואיננה יעילה כלכלית. היא גם לא תמנע ניצול ושעבוד של עובדים מקומיים. הפתרון גם איננו דרישה להפסיק לייצר בגדים במפעל של ז'ק ושל משה. צעד כזה יעניש בעיקר את הבנגלדשים ששילמו דמי תיווך גבוהים כדי לזכות בעבודה בירדן, ושסגירת המפעל תמנע מהם את האפשרות להחזיר את החובות האלה ו"לעשות לביתם" כמה אלפי דולרים במהלך שנות עבודתם בירדן. הפתרון הוא לא אוטרקיה ולא סגירת מפעלים. הפתרון הוא שקיפות ופיקוח.
המותגים שמוכרים לנו את הבגדים שמיוצרים על ידי בנגלדשים במפעל של ז'ק ושל משה בירדן (Jump, Pashut, Vanilla, Walla, Irit, Lucci, Crazy Line, Out of the blue), כמו כל שאר היצרנים בישראל חייבים לחשוף מי הם הספקים שלהם. כיום, על התוויות של הבגדים שיוצרו על ידי בנגלדשים בירדן רשום "תוצרת ישראל". במקום השקר תמוה הזה מותגים חייבים לפרסם באמצעים נגישים (למשל באתרי האינטרנט שלהם) מי הספקים שלהם בארץ ובחו"ל. יתר על כן, מכיוון שמפעלים בירדן ובסין אינם נגישים לביקורת של צרכנים ישראלים, המותגים הישראליים חייבים להזמין ביקורת חיצונית ובלתי תלויה על תנאי ההעסקה אצל הספקים שלהם, בארץ ובחו"ל, כפי שמקובל בקרב מותגים בינלאומיים שאכפת להם מהתדמית העסקית שלהם.
אנחנו צריכים לזכור שהגנה על זכויות עובדים היא עניין גלובאלי. אם ניתן יהיה לנצל מהגרי עבודה בנגלדשים בירדן, העובדים הישראלים שמתחרים בהם יהיו חשופים לאבטלה ולניצול בעצמם. גם אם "עניי עירך קודמים", במציאות הגלובלית שלנו אי אפשר להגן על עניי עירנו בלי להגן על כל מי שמייצר את המוצרים שאנחנו צורכים. ייתכן שאנחנו צריכים להפנים את העובדה שבעולם גלובאלי עניי עירנו הם כל מי שעובד בשבילנו, ולא רק מי שגרים קרוב אלינו.
בישראל אין עדיין תקדים משמעותי ל “clean clothes campaign” – קמפיין שדורש ממותגים לדאוג לתנאי העסקה הוגנים לכל אורך שרשרת הייצור. אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בצעד הראשון בכיוון: הפגנה היום, יום ראשון, 16.8.2009, בשעה 18:00, מול קניון עזריאלי, היכן שנמכרים הבגדים שייצרו עבורנו עבדים בנגלדשים בירדן.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 1:10
תוויות: אורחים בבלוג, אירועים, כלכלה, מהגרי עבודה
יום שבת, 15 באוגוסט 2009
עדיף ללכת עירומים
כל עוד מהגרי העבודה והפליטים נרדפים, גם האירועים רודפים זה את זה.
קבוצת "גרילה תרבות", המאמינה בחיבור בין שירה לבין מאבקים חברתיים, קיימה בשבוע שעבר ערב הקראת שירה מול מתקני יחידת עוז בחולון: שירת הבנות הפליטות (התמונות מהאירוע: ינאי ישראלי וספי ארליך).
הערב, מוצאי שבת, 15.8.2009: סוף עונת הציד! נפגשים בשעה 18:00 בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין בתל-אביב לצעדה עד לגינת לוינסקי, שם תיערך הפגנה. יחד נפגין נגד ציד האדם, נגד הדלת המסתובבת, נגד האיום בגירוש הילדים. יחד למען עתיד הילדים. יחד למען העובדים. יחד למען כולנו.
מחר, יום ראשון, 16.8.2009: עדיף ללכת עירומים. נפגשים בשעה 18:00 בפינת הרחובות פועה ודרך מנחם בגין מול קניון עזריאלי בתל-אביב להפגנה נגד רשתות ההלבשה "ג'אמפ", "אירית", "פשוט, ו"בוניטה", שהבגדים הנמכרים בהן מיוצרים במתפרות בירדן, המעסיקות מהגרי עבודה ב-sweatshops בתנאים תת-אנושיים תוך ניצולם, הכאתם ואחזקת דרכוניהם. זה קורה בירדן, ומגיע לכאן, עדות מצמררת לכך שהניצול הישראלי המכוער של מהגרי העבודה לא ייגמר אם רק נגרש את כולם ו"נסגור את השמיים". ולמי שתוהה בכל זאת "מה הקשר?", נחתום בשירה של טל ניצן "דָּבָר שקֵט" שהוקרא באירוע "שירת הבנות הפליטות":
אֵין דָּבָר שָׁקֵט יוֹתֵר
מֵהַמַּכּוֹת הַנִּחָתוֹת עַל אֲחֵרִים,
אֵין אִיּוּם קָטָן יוֹתֵר
עַל מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַשְּׂבֵעָה.
הַתְּבוּסָה בְּעֵינֵיהֶם אִלֶּמֶת,
זְרוֹעוֹתֵיהֶם
נִשְׁמָטוֹת בְּשֶׁקֶט.
אֵיזוֹ דְּמָמָה נְעִימָה.
מִלְּבַד צְלִיל דַּקִּיק נוֹקֵב,
טוֹרֵד בְּעִקָּר בַּבֹּקֶר
אַךְ נִתַּן לְעִמְעוּם בְּקַלּוּת
בָּאִוְשָׁה הַמַּרְגִּיעָה שֶׁל דַּפֵּי הָעִתּוֹן.
בְּטֶרֶם יֵעָרְמוּ עֲלֵיהֶם חֳרָבוֹת
כְּבָר יִקָּבְרוּ תַּחַת מוּסָף הַבִּדּוּר
כּוֹס הַקָפֶה הַמְלֵאָה לְמֶחֱצָה
הַדֶּלֶת הַנִּטְרֶקֶת
בְּבֵיתֵנוּ
הָעוֹמֵד עַל תִּלוֹ.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 12:19
תוויות: אירועים, גירוש, מהגרי עבודה, עודד
יום שבת, 1 באוגוסט 2009
לא עוצרים
מה הלאה? אסור לאפשר את המשך גירוש מהגרי העבודה בחסות מדיניות "הדלת המסתובבת". אסור לוותר על חקיקה שתסדיר אחת ולתמיד את מעמדם של ילדים למהגרי עבודה, ותסיר את אימת הגירוש מעל ראשם. אסור להשלים עם המשך כליאתם של 300 הפליטים שנתפסו באזור המרכז משום שהפרו את הוראות מדיניות "גדרה-חדרה" המרושעת, ולכן הם עודם עצורים. אסור להניח לחרפה הקרויה הצעת החוק למניעת הסתננות, המבקשת לכלוא ולגרש פליטים ולהעניש את מי שמסייעים להם, לעבור.
הערב, מוצאי שבת, בשעה 19:00, נפגשים בגינת לוינסקי בתל-אביב, ומשלבים ידיים עם מהגרי העבודה ועם הפליטים לשרשרת של סולידריות. מחר, ראשון, בשעה 09:00, הפגנה בגן הורדים בירושלים בקריאה לשרי הממשלה לאמץ את הצעת שר החינוך להימנע מגירוש ילדים ובני משפחותיהם ולהקנות להם מעמד. לא עוצרים. המאבק נמשך.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 17:13
תוויות: אירועים, גירוש, ילדי מהגרי עבודה, מהגרי עבודה, עודד, פליטים
יום שבת, 18 ביולי 2009
הערב מפגינים, מחר מדברים

צילום: חגי מטר
מחר, יום ראשון, 19.7.2009: פאנל בשעה 18:00 במכללה החברתית-כלכלית (רח' יגאל אלון 30 בתל-אביב) שכותרתו "קבלני הגירוש: האינטרסים העומדים מאחורי גירוש העובדים הזרים מישראל". ד"ר אלה קרן מן האוניברסיטה הפתוחה, וממקימות מוקד סיוע לעובדים זרים, רן כהן מעמותת רופאים לזכויות אדם ועבדכם, איש האגודה לזכויות האזרח - הדוברים. נדון באינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי פעילותה של יחידת "עוז" – יחידת האכיפה החדשה ברשות האוכלוסין וההגירה, במדיניות הגירוש ובהשלכותיה על שוק העבודה הישראלי.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 11:46
תוויות: אירועים, גירוש, מהגרי עבודה, עודד
יום שבת, 4 ביולי 2009
גנות יוצא לצוד. ילדים.
שבע שנים אחרי שעשה זאת כמפקד הראשון של משטרת ההגירה, יעקב גנות, כעת ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, שוב יוצא לצוד, אלא שהפעם על הכוונת גם ילדים.
התעדכנו באתר המוקדש למאבק בגירוש הילדים, ובואו להפגנה הערב, מוצאי שבת בשעה 20:00, במפגש הרחובות המלך ג'ורג' ובן-ציון נגד הגירוש, נגד הברוטאליות ונגד הגזענות.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 17:50
תוויות: אירועים, גירוש, יחידת עוז, ילדי מהגרי עבודה, משרד הפנים, עודד
יום שבת, 6 בדצמבר 2008
היפ הופ
שבוע זכויות האדם ייפתח מחר במופע היפ הופ ברמלה, שמארגנת האגודה לזכויות האזרח בישראל. כאן, בסוף, הזמנה. שווה, אז בואו.
לפני המופע יוענק כמדי שנה אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל, והפעם לשני ארגונים: שוברים שתיקה (ארגון של חיילים משוחררים אשר החליטו לא לשתוק, ולספר על שגרת הכיבוש ועל עוולותיו) והתכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב (התכנית הראשונה והיחידה בישראל המתמקדת בקידום זכויות אדם של פליטים ומבקשי מקלט). אין ראויים מהם.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2008
אירועי יום המהגר הבינלאומי 2008
האגודה לזכויות האזרח בישראל * אמנסטי ישראל * אס"ף
אסקוואליטה * בני דארפור * מסיל"ה
אגודת מבקשי המקלט האריתראים * מע"ן
מזמינים לחגוג את
יום חמישי, 24 ביולי 2008
כנס: "זכויות אדם וצדק בהגירה: היבטים לאומיים ובין-לאומיים"
מאת: דני עברון, מרכז מינרבה לזכויות האדם
מרכז מינרבה לזכויות האדם באוניברסיטה העברית בירושלים יקיים בחודש מאי 2009 כנס בין-לאומי בן שלושה ימים בנושא "זכויות אדם וצדק בהגירה: היבטים לאומיים ובין-לאומיים". אפשר למצוא כאן קישור לקול הקורא להגשת הצעות לכנס. המועד האחרון להגשת ההצעות הינו 1.9.2008.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 0:01
תוויות: אורחים בבלוג, אירועים
יום שלישי, 17 ביוני 2008
יום חמישי, 17 באפריל 2008
חג שמח
וַאֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻבָּח.
פורסם על ידי Laissez Passer לסה פסה ב- 20:00
תוויות: אירועים, כללי, עודד ויונתן
יום ראשון, 16 בדצמבר 2007
אירועי יום המהגר הבינלאומי 2007
מזמינים לחגוג את
יום המהגר הבינלאומי
סרטים, מופעים, פסטיבל מזון, דוכני מידע
סינמטק תל-אביב, שבת 22.12.07 החל משעה 15:00
יום המהגר הבינלאומי נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות עבודה למדינות בהן הם שוהים, ולטפח קשרי תרבות הדדיים. זו השנה השביעית שארגוני זכויות האדם וסינמטק תל-אביב יוזמים אירוע תרבותי לציון יום זה. האירוע יכלול סרטים העוסקים במהגרי עבודה ובפליטים, פסטיבל מזון בינלאומי שהוכן על-ידי נציגים של קהילות מהגרי עבודה בתל אביב ומופעים של להקות מהגרים. האירוע בתל אביב הוא אחד מסדרת אירועים תרבותיים שונים אשר יתקיימו ברחבי העולם: בארה"ב, אירופה, יפן, הפיליפינים ועוד.