הקונסול אמר
אחת השאלות השבות ומגיעות להתדיינות משפטית היא שאלת זיהויים של מבקשי מקלט כאזרחי אריתריאה. היום כ-60% ממבקשי המקלט בישראל הם אזרחי מדינה זו. המדיניות שנוקטת מדינת ישראל כלפי אזרחי אריתריאה היא מדיניות המכונה על ידי משרד הפנים לעתים "הגנה זמנית", לעתים "הגנה קבוצתית" ולעתים "מדיניות אי הרחקה", תלוי באיזה יום שואלים. משמעותה של מדיניות זו היא כי אזרחי אריתריאה אינם עוברים הליכי מקלט מלאים, בקשותיהם למקלט אינן נבחנות אינדיבידואלית, והמדינה אינה מכריעה לגבי כל אחד מהם בשאלה האם הוא פליט, כמשמעו של מונח זה באמנה בדבר מעמדם של פליטים. עם זאת, המדינה נמנעת מגירושם של אזרחי אריתריאה לעת עתה, ומעניקה להם רישיונות ישיבה מפוקפקים – אלה מצד אחד אינם מהווים רישיונות עבודה, אולם מצד שני המדינה הצהירה בבג"ץ, כי מעסיקים שיעסיקו את מי שמחזיקים בהם לא ייקנסו ולא יעמדו לדין.
ההסדר הנוגע לאזרחי אריתריאה מביא את הרשויות לחשוד ללא הרף במי שטוענים להיות אזרחי מדינה זו, כי הם "מתחזים" וכי הם, למעשה, אזרחי אתיופיה. אחת ה"הוכחות" שהמדינה הציגה לא פעם בפני בתי המשפט להיותו של אדם זה או אחר אזרח אתיופיה, היא העובדה שקונסול אתיופיה הסכים להוציא לאותו אדם מסמך נסיעה אתיופי. הסכמת הקונסול להוציא מסמך כזה, כך טענה המדינה בהליכים רבים, מהווה הוכחה לכך שהקונסול זיהה את אותו אדם כאזרח אתיופיה.
ואולם, במסגרת פסק דין שניתן בשבוע שעבר, עמד בית המשפט על האופן בו הטעה משרד הפנים את בתי המשפט בהציגו טענה זו. בפסק הדין נחשף פרוטוקול של דיוני הוועדה המייעצת לענייני פליטים, במסגרתו סיפר אחד מנציגי משרד הפנים, כי קונסול אתיופיה נתן את הסכמתו להנפיק מסמכי נסיעה לכל דיכפין, בהתבסס על זיהוי של אדם כאתיופי על ידי משרד החוץ או על ידי בית הדין לביקורת משמורת (שני גופים שכלל אינם בוחנים את אזרחותו של אדם). זאת מבלי שהקונסול עצמו יפגוש באדם המדובר או יעשה פעולה כלשהי כדי לבדוק אם הוא אכן אזרח אתיופיה.
בית המשפט ביקר את אותו שיתוף פעולה של משרד הפנים בהנפקת תעודות מסע לאתיופיה למי שכלל לא זוהו על ידי אתיופיה כאזרחיה, ובירך על הפסקתו של שיתוף פעולה זה:
"יובהר כי בית משפט זה אינו יכול להעביר תחת שבט ביקורתו את התנהגותו, מעשיו ומחדליו של קונסול אתיופיה בישראל. אולם, נראה תמוה שקונסול מדינה זרה מוצא לנכון להעניק תעודת מעבר למדינתו לאדם אותו לא ראה מעולם, לא שוחח עמו ולא אימת את נתינותו.
חמורה מכך היא התנהגות המשיב [משרד הפנים].
ברור שהמשיב [משרד הפנים] ידע שהענקה סיטונית של תעודת מעבר לאתיופיה על בסיס קביעה של בית הדין למשמורת בדבר נתינותו של אדם, כאשר בית הדין אינו מוסמך לקבוע קביעות כאמור – יש בה משום פעולה לא תקינה של המינהל הציבורי."
נותר רק לתהות בכמה מקרים אושר גירושם ומעצרם של מבקשי מקלט לאחר שמשרד הפנים הצהיר בבית המשפט, כי קונסול אתיופיה זיהה אותם כאזרחי מדינה זו, מבלי שנציג אתיופי כלשהו בחן את עניינו של מבקש המקלט.
ההסדר הנוגע לאזרחי אריתריאה מביא את הרשויות לחשוד ללא הרף במי שטוענים להיות אזרחי מדינה זו, כי הם "מתחזים" וכי הם, למעשה, אזרחי אתיופיה. אחת ה"הוכחות" שהמדינה הציגה לא פעם בפני בתי המשפט להיותו של אדם זה או אחר אזרח אתיופיה, היא העובדה שקונסול אתיופיה הסכים להוציא לאותו אדם מסמך נסיעה אתיופי. הסכמת הקונסול להוציא מסמך כזה, כך טענה המדינה בהליכים רבים, מהווה הוכחה לכך שהקונסול זיהה את אותו אדם כאזרח אתיופיה.
ואולם, במסגרת פסק דין שניתן בשבוע שעבר, עמד בית המשפט על האופן בו הטעה משרד הפנים את בתי המשפט בהציגו טענה זו. בפסק הדין נחשף פרוטוקול של דיוני הוועדה המייעצת לענייני פליטים, במסגרתו סיפר אחד מנציגי משרד הפנים, כי קונסול אתיופיה נתן את הסכמתו להנפיק מסמכי נסיעה לכל דיכפין, בהתבסס על זיהוי של אדם כאתיופי על ידי משרד החוץ או על ידי בית הדין לביקורת משמורת (שני גופים שכלל אינם בוחנים את אזרחותו של אדם). זאת מבלי שהקונסול עצמו יפגוש באדם המדובר או יעשה פעולה כלשהי כדי לבדוק אם הוא אכן אזרח אתיופיה.
בית המשפט ביקר את אותו שיתוף פעולה של משרד הפנים בהנפקת תעודות מסע לאתיופיה למי שכלל לא זוהו על ידי אתיופיה כאזרחיה, ובירך על הפסקתו של שיתוף פעולה זה:
"יובהר כי בית משפט זה אינו יכול להעביר תחת שבט ביקורתו את התנהגותו, מעשיו ומחדליו של קונסול אתיופיה בישראל. אולם, נראה תמוה שקונסול מדינה זרה מוצא לנכון להעניק תעודת מעבר למדינתו לאדם אותו לא ראה מעולם, לא שוחח עמו ולא אימת את נתינותו.
חמורה מכך היא התנהגות המשיב [משרד הפנים].
ברור שהמשיב [משרד הפנים] ידע שהענקה סיטונית של תעודת מעבר לאתיופיה על בסיס קביעה של בית הדין למשמורת בדבר נתינותו של אדם, כאשר בית הדין אינו מוסמך לקבוע קביעות כאמור – יש בה משום פעולה לא תקינה של המינהל הציבורי."
נותר רק לתהות בכמה מקרים אושר גירושם ומעצרם של מבקשי מקלט לאחר שמשרד הפנים הצהיר בבית המשפט, כי קונסול אתיופיה זיהה אותם כאזרחי מדינה זו, מבלי שנציג אתיופי כלשהו בחן את עניינו של מבקש המקלט.
