ביהמ"ש העליון התיר לגרש ילד אזרח
אזרחית פולין ילדה בחודש אפריל 2005 בישראל ילד לאזרח ישראלי. הילד קיבל אזרחות ישראלית וגדל בישראל מאז לידתו. כיום הוא בן שש שנים ותשעה חודשים ולומד בכיתה א'. אין לו קשר עם אביו הישראלי.
בחודש אוגוסט 2010 הגישה האם בקשה להקנות לה מעמד מכוח החלטת הממשלה שהתקבלה באותה עת. ההחלטה קובעת, שילדים שגדלו בישראל ללא מעמד – ועימם הוריהם חסרי המעמד – ירכשו רישיונות ישיבה בישראל, וזאת בשל החשש לעקירתם ולהגלייתם של הילדים על כורחם.
בקשתה של האם נדחתה על הסף מן הטעם שלילד דווקא יש מעמד – הוא אזרח – וההליך מיועד למי שאין להם.
האם עתרה נגד ההחלטה, ובמסגרת ההליך המשפטי הוסכם שעניינה ועניין בנה יובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים. הוועדה דחתה את הבקשה, ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה שהוגשה נגד ההחלטה. ילד אינו מקנה מעמד להורהו, פסק בית המשפט.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ועימו בקשה לעכב את גירוש האם עד להכרעה בערעור. גירוש האם משמעו גירוש בנה האזרח עימה.
בערב שבת דחה השופט יורם דנציגר את הבקשה. סיכויי הערעור נמוכים, חיווה השופט דנציגר דעתו, משום שילד אזרח (להבדיל מילד שב"ח) אינו מקנה מעמד להוריו. החלטת הממשלה המקנה מעמד לילדים ולהוריהם, קבע השופט דנציגר, חלה על שוהים בלתי חוקיים, ולא על ילד אזרח ועל אימו השוהה שלא כחוק. ייתכן שעדיף לאפשר לילד לסיים את שנת הלימודים, הוסיף, ואולם החלטת משרד הפנים לחייב את היציאה של האם ובנה מישראל טרם סיום שנת הלימודים אינה בלתי סבירה ונתונה לשיקול דעתו.
בחודש אוגוסט 2010 הגישה האם בקשה להקנות לה מעמד מכוח החלטת הממשלה שהתקבלה באותה עת. ההחלטה קובעת, שילדים שגדלו בישראל ללא מעמד – ועימם הוריהם חסרי המעמד – ירכשו רישיונות ישיבה בישראל, וזאת בשל החשש לעקירתם ולהגלייתם של הילדים על כורחם.
בקשתה של האם נדחתה על הסף מן הטעם שלילד דווקא יש מעמד – הוא אזרח – וההליך מיועד למי שאין להם.
האם עתרה נגד ההחלטה, ובמסגרת ההליך המשפטי הוסכם שעניינה ועניין בנה יובא בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים. הוועדה דחתה את הבקשה, ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה שהוגשה נגד ההחלטה. ילד אינו מקנה מעמד להורהו, פסק בית המשפט.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, ועימו בקשה לעכב את גירוש האם עד להכרעה בערעור. גירוש האם משמעו גירוש בנה האזרח עימה.
בערב שבת דחה השופט יורם דנציגר את הבקשה. סיכויי הערעור נמוכים, חיווה השופט דנציגר דעתו, משום שילד אזרח (להבדיל מילד שב"ח) אינו מקנה מעמד להוריו. החלטת הממשלה המקנה מעמד לילדים ולהוריהם, קבע השופט דנציגר, חלה על שוהים בלתי חוקיים, ולא על ילד אזרח ועל אימו השוהה שלא כחוק. ייתכן שעדיף לאפשר לילד לסיים את שנת הלימודים, הוסיף, ואולם החלטת משרד הפנים לחייב את היציאה של האם ובנה מישראל טרם סיום שנת הלימודים אינה בלתי סבירה ונתונה לשיקול דעתו.
