בית משפט להגירה של מי שאינם יהודים
מי היה מאמין שפרידמן יעשה ג'סטה שכזו לבית המשפט העליון?
ביום ראשון בצהרים צפויה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר את בקשת שר המשפטים בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון: להכפיף כמעט את כל סמכויות משרד הפנים בעניינים של הסדרת מעמד בישראל של מי שאינם יהודים, לביקורתם של בתי המשפט המחוזיים, היושבים כבתי משפט לעניינים מינהליים. בבג"ץ נפטרים באחת מכמעט 800 תיקים בשנה, מן השנואים ביותר על השופטים. אם אתם מזדמנים לאיזור בית המשפט העליון ביום ראשון אחר הצהריים, היזהרו מן הפקקים של בקבוקי השמפניה שיתעופפו שם לכל עבר.
החל מראשית חודש ינואר 2008 בג"ץ ידון כערכאה ראשונה במעמד לזכאי חוק השבות, בסוגיות אזרחות שאינן קשורות במעמד לבני זוג (למשל, אזרחות לילדים של אזרחים ישראלים), ובסוגיות של מרשם האוכלוסין שנוגעות לדת וללאום (כמו רישום גיורים במרשם).
כל יתר סוגיות המעמד בישראל תידונה בבתי המשפט לעניינים מינהליים. מלים אחרות: בתי המשפט לעניינים מינהליים יהפכו לבתי משפט להגירה של מי שאינם יהודים. כיום דנים בתי המשפט לעניינים מינהליים בעתירות שעניינן כניסה לישראל ותושבות בה, אבל לא בעניינים של אזרחות. החל מחודש ינואר ידונו גם בעניינים של הסדרת מעמדם של בני זוג לא יהודים שנשואים לאזרחים ישראלים, ובכל העתירות שעוסקות בבקשות למעמד בישראל של פלסטינים.
להתדיינות בסוגיות של הגירה בבתי המשפט לעניינים מינהליים יש, כצפוי, יתרונות וחסרונות. הדיונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים נקבעים, בדרך כלל, לאחר תקופה קצרה, והתיקים מוכרעים בזריזות. מאידך, מרבית שופטי בתי המשפט לעניינים מינהליים רגישים לזכויות אדם עוד פחות משופטי בג"ץ.
בעיה חמורה יותר היא יחסו של משרד הפנים לפסיקת בתי המשפט לעניינים מינהליים. הוא אינו רואה עצמו מחוייב להלכות עקרוניות שנפסקו על ידי בתי המשפט לעניינים מינהליים. משרד הפנים רשאי, כמובן, לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון, ואולם במקרים רבים הוא מחליט שלא לעשות זאת. הוא בוחר להתעלם מן ההלכות שנפסקו, ודבק במדיניותו. אם העניין שב ועולה לדיון, הוא חוזר על עמדתו, שנדחתה בפסיקה, ואינו מהסס לטעון, שהפסיקה שגויה.
זוהי פשוטה כמשמעה התנהלות מופקרת, ששמה ללעג את בתי המשפט לעניינים מינהליים ומעקרת כל סיכוי למיגור של מדיניות פסולה ולשינוי. לפני שמרחיבים את סמכויות הביקורת של בתי המשפט לעניינים מינהליים בסוגיות של מעמד בישראל כדאי שוועדת החוקה של הכנסת תידרוש ממשרד הפנים להתחייב להישמע לתקדימיהם.
ביום ראשון בצהרים צפויה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר את בקשת שר המשפטים בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון: להכפיף כמעט את כל סמכויות משרד הפנים בעניינים של הסדרת מעמד בישראל של מי שאינם יהודים, לביקורתם של בתי המשפט המחוזיים, היושבים כבתי משפט לעניינים מינהליים. בבג"ץ נפטרים באחת מכמעט 800 תיקים בשנה, מן השנואים ביותר על השופטים. אם אתם מזדמנים לאיזור בית המשפט העליון ביום ראשון אחר הצהריים, היזהרו מן הפקקים של בקבוקי השמפניה שיתעופפו שם לכל עבר.
החל מראשית חודש ינואר 2008 בג"ץ ידון כערכאה ראשונה במעמד לזכאי חוק השבות, בסוגיות אזרחות שאינן קשורות במעמד לבני זוג (למשל, אזרחות לילדים של אזרחים ישראלים), ובסוגיות של מרשם האוכלוסין שנוגעות לדת וללאום (כמו רישום גיורים במרשם).
כל יתר סוגיות המעמד בישראל תידונה בבתי המשפט לעניינים מינהליים. מלים אחרות: בתי המשפט לעניינים מינהליים יהפכו לבתי משפט להגירה של מי שאינם יהודים. כיום דנים בתי המשפט לעניינים מינהליים בעתירות שעניינן כניסה לישראל ותושבות בה, אבל לא בעניינים של אזרחות. החל מחודש ינואר ידונו גם בעניינים של הסדרת מעמדם של בני זוג לא יהודים שנשואים לאזרחים ישראלים, ובכל העתירות שעוסקות בבקשות למעמד בישראל של פלסטינים.
להתדיינות בסוגיות של הגירה בבתי המשפט לעניינים מינהליים יש, כצפוי, יתרונות וחסרונות. הדיונים בבתי המשפט לעניינים מינהליים נקבעים, בדרך כלל, לאחר תקופה קצרה, והתיקים מוכרעים בזריזות. מאידך, מרבית שופטי בתי המשפט לעניינים מינהליים רגישים לזכויות אדם עוד פחות משופטי בג"ץ.
בעיה חמורה יותר היא יחסו של משרד הפנים לפסיקת בתי המשפט לעניינים מינהליים. הוא אינו רואה עצמו מחוייב להלכות עקרוניות שנפסקו על ידי בתי המשפט לעניינים מינהליים. משרד הפנים רשאי, כמובן, לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון, ואולם במקרים רבים הוא מחליט שלא לעשות זאת. הוא בוחר להתעלם מן ההלכות שנפסקו, ודבק במדיניותו. אם העניין שב ועולה לדיון, הוא חוזר על עמדתו, שנדחתה בפסיקה, ואינו מהסס לטעון, שהפסיקה שגויה.
זוהי פשוטה כמשמעה התנהלות מופקרת, ששמה ללעג את בתי המשפט לעניינים מינהליים ומעקרת כל סיכוי למיגור של מדיניות פסולה ולשינוי. לפני שמרחיבים את סמכויות הביקורת של בתי המשפט לעניינים מינהליים בסוגיות של מעמד בישראל כדאי שוועדת החוקה של הכנסת תידרוש ממשרד הפנים להתחייב להישמע לתקדימיהם.
עדכון (28.10.2007): ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את העברת הסמכויות החל מראשית חודש מרץ 2008. הסמכות לדון בכל ענייני מרשם האוכלוסין נותרה לעת עתה בבג"ץ. בעקבות הפרסום אצלנו: בית משפט ללא יהודים (שחר אילן, הארץ, 29.10.2007)
