לשרת הקליטה סופה לנדבר
מאת: גיל גן-מור, האגודה לזכויות האזרח בישראל
קראתי את דברייך, לפיהם "כל הדיבורים על הצורך 'להחמיר את הבדיקות של העולים הפוטנציאלים', 'ולשים מחסום בפני עלייתם של הרוצחים', ואף לשנות את חוק השבות, אינם אלא ביטויים אומללים וגזעניים, השמים קו משווה בין מוצאו של ציבור שלם לבין נטייתו העבריינית כביכול". טענת, כי "ניסיונות אלה עלולים להסיט את החברה שלנו למחוזות שאיש מאתנו אינו היה רוצה אפילו להביט בכיוונם".
גברתי, באופן רגיל אסור להכליל ולהעניש ציבור שלם, אבל נוכח המקרים המזעזעים אליהם נחשפנו לאחרונה של עולים שקיבלו אזרחות ישראלית וביצעו מעשי רצח וטרור בילדים חפים מפשע, אין מנוס אלא לתקן את חוק השבות, אולי בהוראת שעה, ולהגביל את עלייתם של עולים ממדינות מסוימות.
הביני, מדינת ישראל - כמוה ככל מדינה בעולם - רשאית להגביל בחוק הגירתם של זרים לישראל. בהניחנו על כפות המאזניים, מזה ומזה, את זכותם של אזרחי ישראל לחיים ולביטחון ואת זכותם של מקצת מאזרחי העולם היהודים להתגורר בישראל - כף ראשונה תכריע. כך ראוי שיהא דין במקום שהביטחון מתערער באורח ניכר, לעת שהחיים הם בסיכון מתמיד. וכולנו ידענו כי בדברנו בסיכונֵי החיים ובשמירה על החיים, לא באו דברינו לתפארת המליצה. על החיים מבקשים אנו להגן, לא פחות. ומשנמצא לה לכנסת - לגוף העליון בדמוקרטיה של ישראל - כי הגבלת חוק השבות מהווה כלי יעיל וראוי להגנת חייהם של אזרחי המדינה ולמלחמה בסיכוני חיים וביטחון חמורים, אתקשה לקבל כי מבחינתה של החברה בישראל עובר החוק על לאו של מידתיות.
משנסתבר כי מקצת מהעולים היושבים בישראל היו מעורבים בפעילות חבלנית, ומשנתברר למשרד הפנים כי אין ביכולתו להבחין בדרגת סבירות ראויה בין עולים העלולים לרצוח לבין עולים שאינם עלולים לרצוח, ולו משום שהנטייה האלימה שלהם מתפתחת רק לאחר שזכו לתיעוד הישראלי המיוחל; סבור אני כי הגבלת חוק השבות, ואשר לפיה יהודים ממוצא מסוים, או בני קבוצות גיל שימנו בחוק, לא יזכו באזרחות או ברישיון ישיבה בישראל - חוק חוקתי ומידתי יהיה.
נ"ב: אם דבריי נראים לך הזויים, רק החליפי את המילה "עולה" ב"פלסטיני" וקראי את פסק הדין בעניין החוק הגזעני, שאוסר על מתן היתרי כניסה ומעמד לפלסטינים בישראל. תמצאי אותם שם, כמעט מילה במילה, בפסק דינו של השופט מישאל חשין. נדמה לי, שאפילו את ומפלגתך תומכים במה שנאמר.
