Laissez Passer לסה פסה: אסיר משוחרר, לא מוחזר

יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

אסיר משוחרר, לא מוחזר

לא אחת זה קורה. אזרח זר מסיים לרצות עונש מאסר שנגזר עליו. כיוון שאין לו מעמד בישראל הוא אינו משוחרר עם סיום ריצוי עונשו, אלא נותר בכלא עד לגירושו. בפועל אין אפשרות לגרשו, או שקיימת מניעה לגרשו, וכך מתארכת תקופת המאסר בחודשים רבים נוספים.

בג"ץ פסק היום בעניינו של אדם שכזה – פלסטיני מירדן אשר אינו מחזיק במסמכי נסיעה ירדנים. קודם למעצרו חי עם משפחתו בגדה המערבית, גם שם אין לו מעמד. הוא הורשע בגין עבירות של גניבה והתחזות לאחר, ונדון לשישה חודשי מאסר. עם תום מאסרו נכלא שוב לצורך גירושו. עשרה חודשים נוספים הוחזק כך, וישראל לא עשתה דבר כדי לקדם את גירושו. רק בעקבות העתירה לבג"ץ הוסדר מעברו חזרה לגדה, והוא שוחרר.

השופטת אילה פרוקצ'יה: "קשה להשלים עם מצב שבו אדם נותר במשמורת, וחירותו נשללת לתקופה ארוכה, עקב קשיים בהעברתו למדינה או לרשות הקולטת, הניתנים לפתרון ולהסדר במעורבות מתאימה של הרשויות המוסמכות, ובשיתוף פעולה של האסיר הנוגע בדבר. ראוי כי רשויות המדינה תשקולנה אפשרות לגבש נוהלים לאותם מקרים קשים בהם עולה שאלת מקום היעד אליו יועבר האסיר עם תום ריצוי עונשו. במסגרת נוהלים אלה, ראוי לשקול הסדר לפיו המדינה תנקוט יוזמה להסדרת העניין באותם מקרים בהם האסיר מתקשה לטפל בעניינו בעצמו, ותפעל ככל שניתן באמצעים שנראים לה מתאימים כדי לקדם את פתרון הקושי שנוצר. החזקת אסיר במשמורת במשך תקופה ארוכה לאחר סיום ריצוי עונשו רק מן הטעם שקיים קושי בהסדרת קליטתו במדינה המקבלת, מצריך פתרון מוסדי מהיר, ובמידת הצורך אף מעורבות אקטיבית של המדינה. כל זאת, כדי להבטיח את יציאתו לחופשי במהירות האפשרית של אסיר שהשלים את ריצוי עונשו, כנגזר מזכות היסוד לחירות האדם, שהמדינה נדרשת לכבדה כחלק מחובותיה כרשות שלטונית."