Laissez Passer לסה פסה: כנות הקשר, מרכז חיים והעדר מניעה

יום שבת, 21 במרץ 2009

כנות הקשר, מרכז חיים והעדר מניעה

ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחים ושל תושבים ישראלים, סיפרנו לא פעם, מבוסס על הוכחת חיי משפחה כנים, מרכז חיים בישראל והעדר מניעה בטחונית או פלילית. מספר תובנות המתחדדות בפסקי דין מן החודשים האחרונים, שניתנו על ידי השופטים יהודית צור ודוד חשין מבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים:

ההליך הוא מדורג ונמשך מספר שנים – ומשום כך, קובעת השופטת צור בשני פסקי דין, הפתרון המידתי במקרים בהם עולה בעת הבחינה של הבקשה חשד שלא בוסס דיו בדבר הקשר או כוונות ההשתקעות בישראל, אינו לדחות את הבקשה, אלא לאפשר לבני הזוג להתחיל בהליך, ולבחון חשדות אלה במהלכו.

כנות הקשר - "נישואי תועלת" אינם נישואין פיקטביים, מזכירה השופטת צור בפסק הדין הראשון. אנשים נישאים זה לזה מטעמים רבים ושונים, ואין ללמוד מכך שנישואיהם אינם כנים. רק נישואין שכל מטרתם רכישת מעמד בישראל ואין ביסודם קשר זוגי הם נישואין פיקטביים. משרד הפנים אינו רשאי לחרוג "שלא לצורך ומעבר למידה לתחום הרגיש והחשוב של חייו הפרטיים של האדם, התא המשפחתי ו'כדאיות' קשר הנישואין במקרה נתון".

מרכז חיים בישראל - בהעדר אפשרות לפרנס כהלכה את המשפחה, פוסקת השופטת צור בעניין השני, הרי שעבודה של בן הזוג שאינו ישראלי בחו"ל עד לאישור הבקשה, אינה מלמדת על כך שאין בכוונתו להשתקע בארץ, לאחר שהבקשה תאושר. השופט חשין הולך בדרכו של השופט משה סובל ומבהיר, שמשרד הפנים אינו רשאי לדרוש מבני זוג של תושבים ומילדיהם להוכיח שמרכז חייהם בישראל, וזאת כתנאי להסדרת מעמדם, ולא לתת להם היתרים לשהות בה.

העדר מניעה בטחונית - כמו השופטים יהונתן עדיאל (במספר החלטות), נעם סולברג, משה סובל ויהודית צור גם השופט חשין קובע, כי קודם שדוחים בקשה מטעמים בטחוניים או פליליים – יש לקיים שימוע.